הדבקת ריצוף

ריצוף בהדבקה

זה פשוט שיטת ריצוף (מאוד נפוצה בשנים האחרונות) שבה במקום לעקור את הריצוף הקיים ולהחליפו בריצוף חדש, מדביקים על האריחים הישנים את האריחים החדשים. שיטת ריצוף זו היא זולה יותר מכיוון שהיא חוסכת את המחיר על עקירה ופינוי הריצוף אך אינה תמיד אפשרית – למשל במקרים שבהם הריצוף אינו ישר או בסוגי אריחים מסויימים, כמו למשל באריחי טרצו, אותה לא מומלץ להדביק על ריצוף קיים.

מובן שכאשר מיישמים ריצוף חדש מעל ריצוף קיים יש לוודא שבריצוף הקיים אין אריחים רופפים או שקעים משמעותיים בריצוף. אם ישנם אריחים בודדים רופפים יש לתקנם.

כאשר מדובר בריצוף בהדבקה מעל ריצוף קיים ישנן פעולות שיש לבצע על הריצוף הקיים לפני ההדבקה בהתאם לסוג הריצוף הקיים:

אריחי קרמיקה – כאשר מיישמים אריחים חדשים על אריחי קרמיקה חשוב להעניק למשטח חספוס. ניתן לעשות זאת באמצעות שפשוף עם דיסק יהלום. לאחר מכן יש ליישם חומר מקשר (ניתן לראות המלצות ניטרליות לחומרים מומלצים בפורום חומרים) – סילר מגורגר, המוסיף חספוס אחרון. יש להמתין שהחומר יתייבש ולאחר מכן לעבור לרצף בהדבקה. אבן, שיש או טרצו – כאשר מדובר בתשתית אבן יש לשפוך חומצת מלח ש"אוכלת" מעט את האבן ומחספסת אותה, כדי שלא יווצר ניתוק בין חומר ההדבקה לקרמיקה הישנה. אחרי הייבוש מורחים חומר מקשר ואחריו מדביקים את האריחים.

תהליך ההדבקה מתבצע עם דבק ייעודי על בסיס צמנט, ואותו רצוי מאוד למרוח בכמויות קטנות, והסיבה היא שהחומר לא יתייבש תוך כדי העבודה.

יש המוסיפים מים לדבק אך הדבר אינו מומלץ.

על פי התקן, יש לשמור על פוגות של 3 מ"מ בין האריחים. הסיבה לכך היא שבמקרה שישנו צורך בתיקון ובהוצאת האריח ניתן לעשות זאת ללא פגיעה באריחים האחרים. בנוסף, האריחים מתרחבים ומתכווצים בחום וקור ולכן יש לשמור על מרווחים ביניהם כדי למנוע שבירה.