חשוב להדגיש שכאשר מדובר על תחום זה נהוג לערוך הבחנה ראשונית בין מוצרים המיועדים לחיפוי וריצוף בסביבת הפנים ולמוצרים המיועדים לסביבת החוץ. זאת מהטעם הפשוט שסביבת החוץ מעמידה אתגרים סביבתיים (פגעי מזג אוויר, לחות, רוחות, קרינת UV וכד') וצריכה לעמוד תחת תקני בטיחות ויישום שונים. בדרך כלל חיפויים וריצוף שמתאימים לסביבת החוץ יתאימו גם לסביבת הפנים, אך ההיפך אינו נכון.

מדריך זה מתמקד הן בחיפויים והן בריצוף המיועדים לסביבת הפנים, אך ראוי לציין שלחיפויי החוץ מספר תפקידים חשובים: הגנה על המבנה לאורך זמן מפני תנאים סביבתיים, מזעור הצורך בתחזוקה, איטום מפני חדירת מים, אוורור המקנה למבנה כושר נשימה וכמובן חשיבות חזותית אסתטית.

גם ריצוף חוץ צריך לעמוד, בדרך כלל, בתנאים סביבתיים קשים יותר מאשר ריצוף הפנים ובנוסף, במידה ומדובר על אזורים רטובים (כמו סביב בריכת שחיה), הוא צריך לעמוד בתקני בטיחות המחייבים ריצוף מחוספס יותר המצמצם את סכנת ההחלקה.

הבחנה חשובה נוספת היא בין חיפויים 'קשיחים' לבין חיפויים 'רכים'. כאשר מדובר על חיפויים 'קשים' מתייחסים לחומרים כמו: אבן טבעית, גרניט פורצלן וקרמיקה, זכוכית, טראצו וכן מוצרים דקורטיביים כמו פסיפס, עץ, מתכת ועוד. כאשר מדובר על חיפויים 'רכים' מדובר על משפחת הצבע, הטיח והשליכטה וכן על חיפוי באמצעות טפט. 

למרות שהבחנות מסורתיות אלה תקפות, מדריך זה מצביע גם על חידושים, הן מבחינת חומרים והן מבחינת טכנולוגיות והן מבחינת חזות שנכנסים לעולם החיפויים והריצוף. הפרקט, למשל, לא רק חדר לתחום הריצוף, אלא גם נדד מחדר המגורים לחללים הציבוריים. הטפטים עושים את דרכם חזרה לתחום עיצוב הפנים, עם דיגומים וטקסטורות חדשניים. חומר הקוריאן המוכר כמשטח עבודה מטפס גם לקירות ומעניק סוג חיפוי ומראה חדש. עולם הצבע והטייחים מתחדש עם מוצרים חדשים ומעניינים ועוד ועוד. 

גם בתחום הריצוף אנו עדים להתפתחויות שונות ומגוונות: האריחים הופכים דקים יותר וגדולים יותר. אריחים מצוירים בטכנולוגיות חדשות-ישנות מציעות כיום אפשרות לרצף אריחים בכל הסוגים, הגדלים, המחירים, השימושים ורבים אחרים. אריחי הגרניט פורצלן יודעים כיום לדמות שלל חומרים טבעיים כמו אבן ועץ. מאידך, קסמה של האבן הטבעית עדיין נוכח בשוק ואי אפשר להתעלם ממנה.

עיצוב

עולמנו מעוצב יותר מתמיד ועולם הריצוף והחיפוי העשיר כל כך הוא רב גוני מאי פעם. מספר המלצות לחיבור עולם זה לתחום העיצוב:

חשוב להדגיש שתכנון העיצוב כמעט תמיד מתחיל מלמטה. הבחירות הראשוניות שיש לעשות הן של הריצוף ולאחר מכן של החיפויים. שאר הדברים יתכנסו מאליהם.

את הריצוף והחיפויים מתאימים מבחינה סגנונית לשפה העיצובית הראשית אותה בוחרים להביע בחלל: אלגנטי/יוקרתי, קלאסיקה עכשווית, טבע/כפריות, שיק אורבאני וכד'. ההגדרה הראשונית, כבר בשלב הפרוגראמה (הגדרת דרישות וצרכים) צריכה להתמקד בשאלת הטעם האישי שיקבע את אופי הריצוף והחיפויים. 

גם אם בוחרים בדרך של הנגדה מבחינה עיצובית, צריך לעשות זאת בצורת מושכלת ומתוכננת. לדוגמא: בוחרים לעצב את החלל באורח מודרני ועכשווי, אך משלבים 'שטיח' טראצו שמחבר דווקא לסגנון מסורתי יותר. 

חללים קטנים רצוי לרצף ולחפות באריחים בהירים ואחידים, היוצרים תחושה של מרחב גדול יותר. זאת אלא אם כן בוחרים, באורח מודע לייצר אווירה אינטימית, למשל, בשירותי אורחים שאינם נדיבי ממדים, בוחרים לחפות ולרצף במודע באריחים כהים, משולבת בתאורה עמומה. 

ואולי ההמלצה החשובה ביותר: להיות עכשוויים ואופנתיים זה חשוב, אבל חשוב לזכור שהריצוף והחיפוי נשארים איתנו לאורך זמן. חשוב לוודא שלא נופלים למלכודת אופנתית רגעית שעלולה להימאס אחרי זמן קצר.

הבחירה בין סוגי חומרים שונים היא לעולם קשה. במסגרת קבלת ההחלטות כדאי לשקול על כף המאזניים את הפרקטיות מול האסתטיקה. הבחירה היא אישית, אבל המשמעות של הבחירה צריכה להיות ידועה מראש.