1. תהליך הייצור: מטלורגיה ופיזיקה

1.1 אריח גוף מלא (Full Body / Tuttomasa)

הרכב התערובת (Body Composition)

אריח גוף מלא מיוצר ממסה שבה הצבע והמרקם מוטמעים לכל עובי החומר, ממשטח הדריכה ועד לגב האריח. הרכב הגלם הטיפוסי:

• קאולין (Kaolin): 20–30% — מקנה פלסטיות לשלב עיבוד הגלם, מספק תרומת Al₂O₃ ליצירת מולייט (Mullite) בשריפה
• פלדספר (Feldspar): 40–55% — פלוקס (Flux) ראשי; בטמפרטורת שריפה גבוהה הוא נמס ויוצר פאזה זכוכיתית (Glassy Phase) שמחברת את הגרגרים, סוגרת נקבוביות ומייצרת את הוויטריפיקציה (Vitrification)
• קוורץ / סיליקה (Quartz / Silica): 15–25% — שלד גרגרי אינרטי המסייע ליציבות מימדית (Dimensional Stability) ומווסת את שיעור ההתכווצות (Shrinkage) בשריפה
• צבענים מתכתיים (Metal Oxide Pigments): 2–8% — CoO (כחול), Fe₂O₃ (אדום-חום), MnO₂ (חום-שחור), Cr₂O₃ (ירוק), TiO₂ (לבן-אטום). הצבע מעורבב אחיד בכל גוף האריח — זהו ההגדרה המפרידה בין Full Body לכל שיטת ציפוי אחרת.

תהליך הדחיסה (Dry Pressing)

הפודרה היבשה (Dry-pressed Powder) עם תכולת לחות 4–7% מוזנת לתבנית פלדה בלחץ הידראולי של 400–500 kg/cm² (≈ 39–49 MPa). יחס הדחיסה (Compaction Ratio): כ-1.4:1 בנפח. הצפיפות הנפחית של ה"גלם" (Green Body) לאחר דחיסה: 1.95–2.05 g/cm³. שיפוע לחץ בין מרכז הלוח לקצוותיו גדול מ-3% יוביל לסטייה מימדית ולעיוות (Warpage) בשריפה — זהו קריטריון קבלה קריטי בשלב ה-QC.

שלב השריפה (Sintering)

הגלמים עוברים כבשן גלגלות (Roller Kiln) בפרופיל טמפרטורה מבוקר. הפרמטרים הקריטיים:

• טמפרטורת שיא: 1,200–1,260°C
• זמן שהייה בשיא (Peak Dwell Time): 25–45 דקות
• ב-573°C הקוורץ עובר שינוי אלוטרופי (α→β Quartz) עם התרחבות נפחית של 2.4% — מהירות חימום עוברת את נקודה זו חייבת להיות ≤ 80°C/min למניעת פיצוחים
• בשיא: הפלדספר נמס לפאזה זכוכיתית; הקאולין מתגבש למולייט (Mullite, 3Al₂O₃·2SiO₂) — מינרל בעל עמידות מכנית גבוהה
• פאזות גבישיות בחומר המוגמר: מולייט (15–25%), קוורץ שיורי (10–20%), פאזה זכוכיתית (60–70%)
• תוצאה: ספיגת מים ≤ 0.1% — Group BIa לפי ISO 13006:2018

1.2 אריח מזוגג (Glazed Tile)

גוף האריח (Bisque / Biscuit Body)

גוף האריח המזוגג יכול להיות בעל הרכב פחות מחמיר מבחינת ויטריפיקציה מלאה. תכולת הפלדספר נמוכה יותר. בסוגי גוף לקירות (Wall Tile Body), ספיגת מים יכולה להגיע ל-6–10% (Group BIII לפי ISO 13006). לאחר שריפה ראשונית (Bisque Firing) בטמפרטורה של 1,050–1,180°C, מתקבל גוף עם פורוזיטי פתוח (Open Porosity) — הנחוצה ליצירת אחיזה מכאנית (Mechanical Adhesion) של שכבת הזיגוג לגוף.

הרכב הזיגוג (Glaze Composition)

הזיגוג מבוסס על פריט (Frit) — זכוכית שעברה מיסוי מקדים (Pre-fusing) על מנת להפוך חומרי גלם רעילים פוטנציאליים לחומר אינרטי ובטוח. הרכב פריט טיפוסי:

• SiO₂: 50–65% — רשת זכוכיתית (Glass Network Former)
• Al₂O₃: 5–15% — מעלה ויסקוזיטה (Viscosity) ועמידות כימית (Chemical Durability)
• CaO: 5–12%, MgO: 0–5% — פלוקסים (Alkaline Earth Fluxes) המורידים טמפרטורת היסוס
• K₂O / Na₂O: 4–10% — אלקלי פלוקסים (Alkali Fluxes)
• ZrO₂: 0–15% — מעלה אטימות (Opacity), עמידות לשחיקה ויציבות כימית
• BaO: 0–5% — מפחית טמפרטורת היסוס ומשפר ברק (Gloss)

שיטות ציפוי ואינק-ג'ט דיגיטלי (Application & Digital Inkjet Decoration)

ציפוי הזיגוג על הגוף השרוף מתבצע בשיטות: מפל זיגוג (Waterfall / Bell Coating) מייצר שכבה רטובה של 500–700 μm; ריסוס דיסק (Disc Atomizer) לאחידות גבוהה יותר בחומרים בצמיגות גבוהה.

הדפסת האינק-ג'ט הדיגיטלי (Digital Inkjet Decoration) היא הטכנולוגיה שמאפשרת לאריחים מזוגגים להגיע לאסתטיקה בלתי מוגבלת:

• ראשים פיזואלקטריים (Piezoelectric Inkjet Heads): פולס מתח חשמלי גורם לעיוות (Deformation) בחלל מיכל פיזואלקטרי, הממיט טיפת דיו בנפח מבוקר של 10–30 פיקוליטר (pL) בדיוק מיקומי ±0.1 מ"מ
• דיו קרמי (Ceramic Ink): אוקסידים מתכתיים (Metal Oxide Pigments) בגרנולציה ≤ 1 μm, מרוחפים בתווך אורגני (Organic Vehicle) בצמיגות 10–20 cP. התווך מתאדה בשריפה; הצבענים נותרים. זו מגבלה פיזיקלית מהותית: הצבע הוא שכבה על גבי הגוף בלבד
• רזולוציה: מינימום 360 DPI לדפוס ריאליסטי; 720 DPI לדוגמאות עדינות (אבן, עץ, בטון). עובי שכבת הצבע לאחר שריפה: 50–150 μm — לא חודר לגוף

שריפה סופית (Single-Fire / Monofire)

בשיטת Monofire (שריפה אחת), גוף + זיגוג נשרפים יחד ב-1,100–1,200°C. הזיגוג עובר פאזה נוזלית מוחלטת, נפרש על הגוף, ומתמצק לשכבת זכוכית בקירור. עובי שכבת הזיגוג המוגמרת (יבש): 300–500 μm — עובי זה הוא פרמטר קריטי לתכנון עמידות השחיקה. בשיטת Bifire (שתי שריפות) — פחות נפוצה — שריפה ראשונה לגוף בלבד, לאחר מכן ציפוי זיגוג ושריפה שנייה בטמפרטורה נמוכה יותר.

2. תקינה בינלאומית: מסגרת המדידה

ISO 13006:2018 (זהה ל-EN 14411:2016) — תקן המסגרת המרכזי לסיווג אריחי קרמיקה. מסווג לפי שיטת עיצוב (A = Extrusion, B = Dry Pressing) ולפי ספיגת מים. פורצלן Full Body ופורצלן מזוגג מלוכד שייכים ל-Group BIa (ספיגה ≤ 0.5%). אריחי קיר מזוגגים רגילים: לרוב BIII (ספיגה עד 10%).

סדרת ISO 10545 — שיטות הבדיקה לפרמטרים הביצועיים:

הבחנה מהותית לגבי PEI לפי ISO 10545-7: הסיווג מודד עמידות שחיקה של שכבת הזיגוג בלבד. Class I = תנועה מינימלית בלבד (נעלי בית, ללא חול). Class V = תנועת כלי רגל מסחרית כבדה ללא הגבלה. לאריחי Full Body — תקן זה אינו רלוונטי. לאחר שחיקה מלאה של שכבת הזיגוג, הגנת הפני שטח על אריח מזוגג מתאפסת לחלוטין — ללא קשר לדרגת ה-PEI המקורית.

3. מכניקת כשל: ניתוח ברמה המיקרו-מבנית

3.1 כשל תחת מכה מכנית — אריח מזוגג

כאשר גוף קשיח פוגע בפני שטח מזוגג, מתפתח שדה מאמצים לפי תיאוריית מגע הרץ (Hertzian Contact Theory). לחץ מגע מקסימלי:

p₀ = (6P · E*² / π³ · R²)^(1/3)

כאשר: P = עומס המכה [N], E* = מודול אלסטי אפקטיבי מורד (Reduced Effective Modulus) [GPa], R = רדיוס גוף הפגיעה [מ"מ].

מנגנון הכשל מתפתח בארבעה שלבים עוקבים:

1. יצירת סדק קוני (Hertzian Cone Crack): מאמץ מתיחה טבעתי (Ring Tensile Stress) מתפתח בשכבת הזיגוג מחוץ לאזור המגע. שכבת הזיגוג — זכוכית אמורפית (Amorphous Glass) — בעלת עקשנות שבירה (Fracture Toughness) K_Ic ≈ 0.7–1.0 MPa·m^0.5. הסדק הקוני נוצר כשמאמץ המתיחה עולה על K_Ic, ומתפשט בזווית 22–24° כלפי מטה.
2. הגעה לממשק זיגוג-גוף (Interface): פרש מקדמי ההתפשטות התרמית (CTE Mismatch) קריטי כאן: CTE זיגוג טיפוסי = 7.5–8.5 × 10⁻⁶/°C; CTE גוף פורצלן = 5.5–7.0 × 10⁻⁶/°C. בתהליך הקירור שלאחר שריפה, הזיגוג מתכווץ מהר יותר מהגוף → מאמץ לחיצה שיורי (Residual Compressive Stress) בזיגוג של 30–80 MPa. בפגיעה ממוקדת, המאמץ מתהפך → ניתוק שכבה (Spalling / Delamination).
3. חשיפת גוף האריח ומחזורי קפיאה: אם הגוף החשוף בעל ספיגת מים > 0.5%, הוא סופג לחות. במחזורי קפיאה-הפשרה (Freeze-Thaw Cycles), המים מתרחבים נפחית ב-9% → לחץ הידרוסטטי פנימי המגיע ל-200 MPa — גבוה פי 4–6 ממאמץ השבירה של גוף האריח (~35–45 MPa MOR).
4. כשל מוחלט: בתנאי חשיפה חיצונית חוזרת ומחזורי קיצון — פירוק מבני של האריח מואץ עד כדי אובדן גוש שלם (Spall) תוך עונות ספורות.

3.2 כשל תחת מכה מכנית — אריח גוף מלא

1. יצירת סדק קוני זהה, אך הפעם הסדק מתפשט דרך מטריצה ויטריפית הומוגנית (Homogeneous Vitrified Matrix) בעלת K_Ic ≈ 1.5–2.5 MPa·m^0.5 — גבוה ב-50–150% מזיגוג לבדו. גרגרי המולייט המבוזרים במטריצה גורמים לסטיית נתיב הסדק (Crack Deflection) ולספיגת אנרגיה נוספת — מנגנון חיזוק (Toughening Mechanism) מובנה.
2. אין ממשק קריטי: אין שכבת זיגוג-גוף. הסדק אינו פוגש ממשק חלש שמסייע להתפשטות ספונטנית ולניתוק שכבה.
3. כשל אסתטי בלבד: הסדק הגלוי חושף חומר בצבע זהה לחלוטין לפני השטח. האריח עשוי להמשיך לתפקד מבנית לאחר פגיעה בינונית — ללא "פתיחה" נפחית.
4. ספיגת מים לאחר פגיעה: מינימלית. גם לאחר נוצר סדק, המטריצה הויטריפית עצמה (ספיגה ≤ 0.1%) אינה סופגת לחות בשיעור המאיץ שחיקה או כפור.

3.3 תופעת הקראזינג (Crazing) — מנגנון הידרדרות זיגוג

קראזינג הוא רשת של מיקרוסדקים בשכבת הזיגוג, שמקורה בחוסר התאמת ה-CTE. מתרחש כאשר CTE_זיגוג > CTE_גוף: בקירור, הזיגוג מתכווץ מהר יותר, מאמץ מתיחה נבנה, ומעל סף הגזירה (Shear Strength) של הזיגוג — נוצרים מיקרוסדקים.

מנגנון ההידרדרות הכימית: המיקרוסדקים קולטים לחות → ריאקציה הידרוליטית של קשרי Si-O-Si בזיגוג האמורפי (H₂O + Si-O-Si → 2Si-OH) → התרחבות הסדקים הקיימים → קריסת ממשק הזיגוג-גוף. תהליך זה מואץ בסביבות לחות גבוהה ובמחזורי חום-קור חוזרים.

בדיקת חוסן: ISO 10545-11 (Autoclave Test) — חשיפה לאדים בלחץ 0.5 MPa למשך 15 דקות. דרישה: ללא סדקים גלויים בזיגוג לאחר הבדיקה. אריח שאינו עומד בבדיקה זו אינו מתאים לסביבות לחות גבוהה (חדרי אמבטיה, מטבחים מוסדיים, חדרים ריפות, בריכות).

4. טבלה השוואתית הנדסית

5. סעיף הגדרות למפרט טכני — ניסוח מחייב

הניסוח הבא מיועד להעתקה ישירה לחוזה בנייה, מפרט טכני, או מסמך דרישות רכש. כל פסקה מהווה הגדרה עצמאית ומחייבת. על הפסקאות להיכלל כחלק ממפרט 09300 (Tiling) או שווה ערך.

מפרט 09300 — אריחי ריצוף ועיצוב מבני

סעיף א׳ — הגדרות

"פורצלן גוף מלא" (Full Body Porcelain / Unglazed Porcelain Tile / Tuttomasa) — אריח קרמי מסוג BIa לפי ISO 13006:2018, שאינו נושא שכבת זיגוג (Glaze Layer), ואשר הצבע, הפיגמנטציה והמרקם הנומינלי שלו אחידים לכל עובי האריח, לא פחות מ-6 מ"מ, כמאומת על-ידי חתך רוחבי (Cross-Section). כל טענת ספק כי אריח מזוגג מהווה שקילות תפקודית ל"פורצלן גוף מלא" במפרט זה — תידחה.

"אריח מזוגג" (Glazed Tile) — אריח קרמי הנושא שכבת זיגוג (Glaze Layer) בעובי 300–500 μm בין גוף האריח (Bisque / Biscuit Body) לבין פני השטח הגלוי. הצבע ו/או המרקם של פני השטח שונה מהרכב גוף האריח. מונח זה כולל אריחים עם הדפסת אינק-ג'ט דיגיטלי (Digital Inkjet) על גבי זיגוג בסיס.

סעיף ב׳ — דרישות מינימליות לאריחי ריצוף — אזורי תנועת הולכי רגל

1. ספיגת מים: ≤ 0.5% per ISO 10545-3 (Group BIa per ISO 13006:2018). לאריחים בחשיפה חיצונית ישירה: ≤ 0.1%.
2. כוח שבירה (MOR): ≥ 35 N/mm² per ISO 10545-4 לאריחים בעובי ≥ 7.5 מ"מ; ≥ 30 N/mm² לאריחים בעובי 6–7.5 מ"מ.
3. לאריחים מזוגגים בלבד: PEI Class ≥ IV per ISO 10545-7 לאזורי תנועה מסחריים (> 300 פדסים/יום); PEI Class ≥ III לשטחים שאינם אזורי מעבר עיקריים.
4. לאריחי גוף מלא בלבד: שחיקה עמוקה ≤ 175 mm³ per ISO 10545-6; לשטחים ציבוריים עם > 5,000 פדסים ביום — ≤ 140 mm³.
5. עמידות להחלקה (Slip Resistance) per EN 16165:2021:
   R9 minimum — משטחים יבשים פנימיים (לובי יבש, חנויות)
   R10 minimum — כניסות מקורות, מסדרונות
   R11 minimum — שירותים, חדרי אמבטיה, מטבח מוסדי
   R12 minimum — מרפסות מכוסות, מדרכות חיצוניות
   R13 minimum — בריכות, מקלחות חוץ, אזורים עם חשיפה לשמן/שומן
   DCOF ≥ 0.42 (יבש) ו-≥ 0.60 (רטוב) per ANSI/TCNA A137.1-2021.
6. עמידות לכפור: חובה לכל אריח בחשיפה חיצונית ישירה — ISO 10545-12 (100 מחזורי קפיאה-הפשרה ללא נזק). ספיגת מים > 0.5% = פסילה אוטומטית לכל שטח חיצוני, ללא יוצא מן הכלל.
7. עמידות כימית: Class ≥ GB per ISO 10545-13. לאזורי מטבח, בריכה, מרחצאות, מחסני כימיקלים — Class GA.

סעיף ג׳ — חובת גוף מלא (Full Body Only) — אזורי שחיקה קיצונית

בשטחים המפורטים להלן, יש לספק אריחי גוף מלא (Full Body Porcelain) בלבד. אריח מזוגג אינו מקובל, ללא קשר לאיכות הזיגוג או לדרגת ה-PEI שצוינה:

• מסדרונות ציבוריים עם תנועה צפויה > 5,000 פדסים/יום
• אזורי טעינה/פריקה ומחסנים תעשייתיים עם כלי רכב
• חניונים — אזורי שביל הולכי רגל עם שריטת גלגלים
• מסדרוני בית חולים עם תנועת מיטות גלגלי וציוד רפואי
• כל שטח שבו עיבוד לאחר ההתקנה (חיתוך, קידוח, חריטה) עשוי לחשוף חתך גלוי לעין
• אזורים שבהם תחזוקה שוטפת מתבצעת עם ציוד כבד (סוגיות, מנקות לחץ)

סעיף ד׳ — דרישות תיעוד ואימות

1. הספק יגיש לכל פריט אריח תעודת בדיקה מעבדה עצמאית מוסמכת ISO/IEC 17025, הכוללת ערכי מדידה בפועל — לא הצהרות טיפוסיות (Typical Values) בלבד. גופי אימות מקובלים: SGS, Bureau Veritas, Intertek, TÜV Rheinland, CATAS (איטליה).
2. תוקף תעודות: לא יעלה על 24 חודשים ממועד הגשת ההצעה.
3. הספק מנוע מלהחליף סוג אריח (Full Body → Glazed, או ממסדרה אחת לאחרת) לאחר אישור מדגם (Sample Approval), ללא אישור כתוב של המפקח הטכני.
4. כל אריח שיתגלה בשטח לאחר התקנה ואינו תואם את המפרט לעיל — יוחלף על חשבון הספק, כולל עלויות עבודה, חומרי הרכבה, והפרשי גוון עם אריחים קיימים.
5. פרשנות "פורצלן מזוגג" כמחליף "פורצלן גוף מלא" בכל מקום שצוין Full Body במפרט זה — מהווה הפרת מפרט ומחייבת תיקון מלא על חשבון הספק.

הפוסט אריחי גוף מלא (Full Body / Tuttomasa) לעומת אריחים מזוגגים — ניתוח הנדסי מלא הופיע לראשונה ב-קהילת ריצוף וחיפוי | מאגר מידע מתקדם על אריחים, ריצופים וחיפויים - Tile Israel.